סוגי נגררים

 

השלב הראשון מבחינתנו היה להבין שאנחנו אכן מעוניינים בבית על עגלה נגררת, ולא בבית שבנוי על משאית או אוטובוס. ההחלטה הזו נבעה מתוך בירור הצרכים שלנו. אנחנו לא מחפשים כרגע חיי נוודות, אלא בית שיתפקד למעשה כבית קבע לתקופה מסוימת (מינימום של שנה-שנתיים במקום אחד). יחד עם זאת הבית כן צריך להיות נייד, גם מבחינה חוקית, וגם כדי שאכן נוכל להזיז אותו כשנרצה.

יתרון מרכזי בבית על משאית או אוטובוס זה הניידות הגבוהה - פשוט מסובבים את המפתח ונוסעים, ולכן זה מתאים לנדודים. לנו זה פחות התאים, כאמור כי אנחנו לא מתכננים לנדוד, וגם כי בית כזה כרוך בעלויות שוטפות של כלי רכב מתפקד - ביטוח, טסט, תיקונים.

לכן החלטנו שלמטרות שלנו אנחנו מעדיפים בית שבנוי על עגלה נגררת.

כעת עמדנו בפני השאלה של איך בונים בית כזה בצורה שתוכל לקבל רישוי - מה המידות המותרות? הגובה? המשקל? עם איזה סוג רכב אפשר לגרור אותו?

גילינו שבתחום הזה אין תקנות כלליות של מידות ומשקל מקסימאליים שבתוכם אפשר לבנות מה שרוצים. ישנם יצרנים מורשים של נגררים למגורים אשר מוציאים תקן לדגם ספציפי עם מפרט מסוים, והם אלו שמעבירים את הרישוי שלו. בעקבות המלצות מחברים הגענו לחברה "רם אור קוגוט", ומהם קיבלנו מידע על הדגמים שהם בונים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*המחירים נכונים למאי 2015, והם עבור שילדה שמיוצרת במקום. ניתן לקנות גם שילדה מיובאת (גרמנית) איכותית ויקרה יותר, ששוקלת 100-150 ק"ג פחות. באופן כללי המרכב שוקל כשליש מהמשקל המותר כולו.

 

בנוסף גילינו כי הם נמצאים בתהליך של הוצאת תקן לדגם חדש, הגדול ביותר שקיים בארץ עד עכשיו. הנגרר הזה יהיה באורך 8.5 מטר (לא כולל יצול, עם היצול זה מגיע ל-10 מטר), רוחב 2.5 מטר, וגובה מהכביש של 3 מטר. המשקל המקסימאלי יהיה 3500 ק"ג (כולל משקל המרכב עצמו, שאמור לשקול כשליש מתוך זה). המחיר הוא 35,000 ש"ח (לא כולל מע"מ). את הנגרר הזה אפשר יהיה לגרור רק עם רכב כבד (משאית או טנדר כבד כמו סילברדו) ולנהגת צריך להיות רשיון ג'.

 

כעת עמדנו בפני התלבטות, באיזה סוג נגרר לבחור. היה מבחינתנו יתרון מסוים בנגרר הקטן יותר (6 מטר), כי אותו נוכל לגרור בעצמנו עם הרכב שלנו ורישיון הנהיגה שלנו. שקלנו ברצינות את האפשרות של בניית שני נגררים מהסוג הקטן וחלוקה של הבית בין שניהם (למשל - מטבח וסלון באחד, חדר-שינה ואמבטיה בשני). אהבנו את הרעיון שנוכל לשחק עם צורת ההצבה שלהם אחד ליד השני (למשל ב-'ר'), וכך ליצור חלל נוסף ביניהם. אבל בסופו של דבר הגענו למסקנה שהגודל הקטן הוא חיסרון רציני מבחינתנו - מבחינת הגובה והרוחב, ובעיקר מבחינת הגבלת המשקל. עם משקל מקסימאלי של 1400 ק"ג  נדמה היה לנו שנהיה מוגבלים מאוד באפשרויות שלנו לחומרי הבנייה. הבנו שאנחנו לא רוצים תחושה של קרוואן מחומרים "טכנולוגיים" וסינטטיים, אלא תחושה של בית, עם חלונות ודלתות "אמיתיים", קירות מעץ, וכו'.

בנוסף, הבנו שסוג הרכב הגורר הוא שיקול פחות מרכזי מבחינתנו. אנחנו לא מתכננים להזיז את הבית בתכיפות גבוהה, אז בפעמים הספורות שנזיז אותו נוכל לשלם על הגרירה. לכן החלטנו בסופו של דבר ללכת על הדגם הגדול. היה בזה גם משהו פשוט יותר (וכנראה זול יותר) בתור פרויקט בנייה ראשון - לבנות רק מבנה אחד ולא שניים נפרדים.

הדגם הזה עוד לא קיבל רישוי, והמבנה שלנו הולך למעשה להיות אב-הטיפוס. המיפרט שלו נקבע יחד עם המהנדסים של משרד הרישוי, אבל רק אחרי שנסיים את הבנייה שלנו הוא (בתקווה) יקבל את התקן.

טסט לנגרר עולה כ 100 ש"ח לשנה (ועוד 68 ש"ח אגרת רישוי).

​

עדכון (ינואר 2017)

​

בינתיים עוד אין לנו רשיון קבוע לבית. במהלך תקופת הבנייה התברר לנו שמשרד הרישוי שינה את התקן וכנראה שהאורך המקסימלי לנגרר מגורים הוא 7.5 מטר ולא 8.5 כמו שלנו. יצרן הנגררים שלנו נאלץ כעת להוכיח שבניית הנגרר התחילה לפני שינוי התקן. אנחנו מקווים שבקרוב הדברים יסתדרו ונקבל רשיון קבוע. בינתיים יש לבית רשיון זמני שמאפשר לעלות על הכביש.

​

במבט לאחור, יכול להיות שכל עניין התקן והרישוי הם קצת מיותרים לבית מהסוג שלנו שאין כוונה להזיזו יותר מדי. אם היינו חוזרים על התהליך היינו שוקלים קנייה של עגלת משאית משומשת (יותר זול ויכול לשאת הרבה יותר משקל) ובונים ללא אישור של נגרר מגורים רשמי. בכל אופן, גרר משאית רשאי לגרור גם "דברים" שאין להם רשיון לעלות על הכביש, או טסט, כך שההזזה אפשרית. מבחינת פקחים, לשמחתנו עוד אין לנו נסיון ממשי, אבל יתכן שהניידות הנראית לעין של המבנה תספיק.

 

בחזרה לתכנון

​

​